ניהול הליך פלילי בכל סוגי העבירות - ייצוג נפגעי עבירה -  ייעוץ לפני חקירה - מעצר ימים - מעצר עד תום ההליכים

 עבירות סמים - עבירות מרמה - ליווי אסירים במאסר  שימוע לפני הגשת כתב אישום - אלימות במשפחה - אלימות חמורות

 עבירות רכוש - עבירות שוד - עבירות מין - גרם מוות ברשנות - עבירות הריגה ורצח - הטרדה מינית 

תביעה נגררת לפלילים- ליווי אסירים במאסר - עתירות אסיר - וועדת שחרורים  - וועדה למאסרים קצרים - וועדה למאסרי עולם - וועדות קציבה

ייצוג חסרי יישע מול משרדי ממשל

"חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע"

הוא תיקון מספר 26 לחוק העונשין או סימן ו' בפרק י' לחוק העונשי.
סימנים ו'1 ו-ו'2 לפרק י' (פגיעות בגוף) בחוק העונשין קוצבים את עונשם של מי שפגעו בקשיש, בקטין או בחסר ישע במקרים שונים.
סעיפים אלה חשובים לאור הסיוע שלהם בהגנה על מי שאין ביכולתו להגן על עצמו ומדגימים את החומרה שבה פגיעה שכזו נתפסת על-ידי מערכת המשפט בישראל.
חסר ישע מוגדר בחוק כאדם שעקב גילו, מחלתו או מוגבלות פיזית או נפשית, אינו יכול לדאוג לצרכיו, לבריאותו ולשלומו. פגיעה בחסר ישע היא עבירה פלילית ויש לגביה חובת דיווח לפקיד סעד או למשטרה. חובת הדיווח מוטלת על כלל הציבור ובעיקר על אנשי המקצוע.

ההליכים  במקרים של אלימות במשפחה

אלימות במשפחה היא נושא כאוב. נשים וילדים הם הסובלים העיקריים, אך גם קשישים וגברים חשופים לאלימות במשפחה.
כאן תמצאו מידע על השירותים, המקלטים, אפשרויות הסיוע בדיור וכן מידע בדבר הזכויות הרפואיות והמשפטיות לשיקום וטיפול באלימות קיימת, ולפעולות מנע להישנותה בעתיד.

מעשי אלימות כלפי אנשים שהם חסרי ישע לצערנו נמצא הרבה בכותרות בתקופה האחרונה. כולנו צפינו בזעזוע בתחקירים בלעדיים בחדשות על נושא אלימות מטפלים כנגד קשישים בבתי אבות, אלימות של מטפלות כלפי פעוטות וגם עובדים בהוסטלים לאנשים בעלי מוגבלויות. כל אותם אנשים שנגדם מופעלת האלימות, אינם יכולים מבחינה נפשית או פיזית להתגונן במקרים כאלו – ולכן הם נקראים חסרי ישע.

המבצעים עבירות אלו מנצלים את חולשתם וחוסר האונים של חסרי הישע להגן על עצמם בצורה ראויה, ולכן מעשים אלו נחשבים בחוק כמעשי אלימות חמורים במיוחד שעליהם קיימת ענישה ביד קשה.

מי מוגדר כחסר ישע?

חוק העונשין מגדיר בצורה ברורה ועניינית את אלו הנחשבים כחסרי ישע:

  • קטינים – על פי ההגדרה בחוק, קטין הוא אדם שעדיין לא הגיע לגיל 18. לפי חוק הגנת קטין וחסרי ישע, על כל הקטינים אחראים אפוטרופוסים שעליהם לדאוג לכל צרכיהם הבסיסיים. לרוב אלו יהיו ההורים הביולוגיים שלהם, אך במקרים בהם ההורים אינם – ימונה להם אפוטרופוס אחר כמו סבא, סבתא או כל בן משפחה קרוב אחר.

  • קשישים – בשונה מהגדרה של קטין, לקשיש לא קיימת הגדרה על פי גילאים בחוק. לרוב מדובר על אנשים שהגיעו לגיל הפרישה, שהוא גיל 65. בגילאים אלו הזקנה כבר מראה את אותותיה, ולכן הגוף כבר אינו כשיר כבעבר והמסוגלות להגן על הגוף הולכת ופוחתת במהלך השנים.

  • נכות פיזית – אנשים בעלי נכות פיזית כתוצאה מתאונה, חבלה, ליקויים התפתחותיים או אפילו נכות מולדת מגיל לידה. מכיוון שאלו אנשים שאינם מסוגלים לתפקד מבחינה פיזית כרגיל, הם אינם יכולים להגן על עצמם באופן ראוי.

  • נכות נפשית או שכלית – אנשים שחולים במחלה נפשית או שכלית שפוגעת להם בכושר החשיבה, ביטוי, תפיסה או כל אלמנט מחשבתי נורמטיבי אחר. משום כך הם אינם מסוגלים לחשוב בצורה רהוטה, ולכן הם מוגדרים כחסרי ישע.

 

אילו מעשי אלימות מוגדרים בחוק נגד חסרי הישע?

מעשי האלימות כלפי חסרי הישע אינם נוגעים אך ורק לאלימות פיזית כמו חבלה גופנית כתוצאה ממכות, טלטול, פגיעה בעזרת חפצים שונים או כל מעשה אלים אחר – אלא גם למרכיבי אלימות נוספים וקשים הכוללים גם אי סיפוק צרכים והזנחה, פגיעה מינית ופגיעה נפשית ופסיכולוגית.

מקרים של הזנחה נוגעים למגוון צרכים בסיסיים שאותם כל אדם צריך והוא אינו יכול לספק אותם בעצמו כמו אוכל ושתייה, קורת גג, היגיינה וטיפולים רפואיים במקרה הצורך ועוד. פגיעה מינית מתייחסת למעשים מגונים בחסרי הישע תוך ניצול חוסר יכולתם להתגונן או להבין, ופגיעה נפשית ופסיכולוגית נוגעת למעשי אלימות מילולית כמו השפלה, פגיעה בכבוד ועוד.

 

מדוע ידיעה על מעשים אלו הינה גם עבירה על החוק?

חשוב להבין כי לא רק אנשים הנוגעים באלימות כלפי חסרי הישע צפויים לעמוד לדין, אלא גם אנשים שיודעים כי אדם חסר ישע עובר פגיעה פיזית, מינית או נפשית ואינם מדווחים על כך לרשויות החוק הרלוונטיות. עצם הידיעה כי אדם שהוא חסר ישע עובר מעשה אלימות, ואינו יכול להגן על עצמו כראוי – דינה עונש מאסר בפועל של שלושה חודשים.